• ליסה כהנא

הורים לבני נוער להט"בים? גם לכם מגיע לקבל תמיכה

Updated: Mar 25, 2020


בחברה הישראלית של שנות האלפיים נושא הזהות המינית הוא נושא חי ובוער. בין המגזרים והאוכלוסיות השונות ניתן לראות מגוון של התייחסויות, הנעות בין דחייה ושלילה עזה, לקבלה. כאשר מדובר על בני נוער להטב"ים, בנוסף למשימת גיבוש הזהות המינית שכל אחד ואחת עוברים בתקופה זו, הם צריכים גם לקבל בתוכם את הזהות שלהם שהיא שונה, ולמצוא דרך לצאת לאור עם השונות הזאת אל משפחתם והסביבה. האתגר הזה, בשילוב עם חוויות של דחייה או פחד מחוויות כאלה, ככל הנראה משפיע על כך שנוער להט"בי מאופיין בבעיות רגשיות וגופניות באחוזים גבוהים משל בני גילם.

מה מקומם של ההורים בתוך הגילוי של נטייתם המינית של ילדיהם?

ראשית, התחושות והרגשות וגם התגובות שדברים אלו מעלים אצל ההורים הם מגוונות ושונות. החשיפה, אם שהגיעה מצד הילדים ואם ההורים הבינו בעצמם, יכולה להציף את ההורים בגל של רגשות לא פשוטים. כעס על הילדים שאכזבו ובחרו בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם החינוך והאמונות של ההורים, אשמה ושאלת "איפה טעינו", חרדה בנוגע לעתיד הילד וההתמודדויות שייאלץ לעמוד בפניהם, פחד שמא הוא תמיד יהיה חריג ולא יוכל להקים משפחה, וכן שאלות לא פשוטות של יציאה מהארון של ההורים עצמם. למי יספרו, איך ומתי יעשו זאת? ואיך הסביבה תגיב אליהם? גם הם, כמו הצעירים, עלולים לפחד מפני דחייה של המשפחה והקהילה.

יש הורים שמחזיקים בדעות מאוד נחרצות נגד הומוסקסואליות, ועם הגילוי שילדם הוא כזה, הם עומדים מול קונפליקט מאוד חריף בין השקפותיהם לבין האהבה לילדיהם. לפעמים בני הזוג לא מגיבים באופן אחיד ונוצר מתח וקרע בין ההורים, כאשר אחד מקבל את הילד, והשני לא מוכן לכך. לעתים מספרים רק לאחד ההורים ומאלצים אותו לשמור על סוד מפני בן הזוג.

דגל הגאווה בצבעי הקשת מתנופף ברוח

במצבים בהם היחסים מתערערים, האמון ההדדי יכול לחזור ולהיבנות עם רצון והשקעה של שני הצדדים, גם אם בהתחלה חשיפת הנטייה המינית גרמה לפגיעה בהם. עם זאת, יש הורים שלא מצליחים להתמודד עם רגשות האכזבה מילדיהם, והאשמה כלפי עצמם, והמרחק עלול להתעצם. אירועים משפחתיים, כמו לידות או חתונות, פותחים שוב ושוב את הפצעים ועלולים להעמיק את הקרע. כאשר נכנס או נכנסת לתמונה בת זוג, נשאלת השאלה איך להתייחס, האם באותה צורה בה מתייחסים לבני הזוג של הילדים ההטרוסקסואלים?

המסקנה מכל הדברים הללו היא שההורים עצמם זקוקים לתמיכה ייעוץ והכוונה כאשר הם מגלים שילדיהם נמצאים בארון, בדרך החוצה או שכבר יצאו ממנו. כך יוכלו לבסס ולהעמיק את התחושה שלהם שהם יכולים לעמוד בתפקידם כהורים, כפי שהם תמיד ראו אותו, כמקום מגן ואוהב עבור ילדיהם. כך יוכלו להתמודד עם רגשות האשם וחוסר האונים מול מצב חדש ומאיים. התמיכה יכולה להגיע מבני הזוג, מהמשפחה ומהקהילה, ממפגש עם הורים לבני נוער להטב"ים אחרים, וכן מטיפול פסיכולוגי, מאנשי טיפול מקצועיים המכירים את התחום ואת האתגרים שעומדים בפני המשפחה.

ישנם גישות שונות של טיפול פסיכולוגי במשפחות של בני נוער להטב"ים, ניתן לקיים טיפול שמערב את ההורים ומשלב שיחות בנפרד עם בני הנוער או רק טיפול בהורים, כתלות בצורך ובאופי המשפחה. הטיפול נועד ליצור מרחב בו יוכלו לבטא את רגשותיהם, פחדיהם, ותקוותיהם וגם ללמוד להקשיב זה לזה.

מקורות

"ההורים כבסיס בטוח למתבגר בתהליך ה"יציאה מהארון" בראי תיאוריית ההתקשרות", אלינער פרדס, שירלי קובלסקי, אילה כץ, בתוך: מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, גיליון 34, סיוון תשע"א, יוני 2011, עמ' 17-38.

"קשרים חברתיים, בריאות נפשית וגיבוש הנטייה המינית בקרב בני נוער וצעירים לסביות, הומואים וביסקסואלים" גיא שילה, ריקי סויה, בתוך: מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, גיליון 34, סיוון תשע"א, יוני 2011, עמ' 39-60.


41 views0 comments