טיפול בילדים
עולמם הרגשי של ילדים, אף לפני שהם מתחילים לדבר, הוא עולם מפותח ועשיר. חייו של הפעוט או הילד נראים פשוטים, אך גם להם יש קשיים והתמודדויות רגשיות והם מושפעים מאירועים חיצוניים כמו התמודדות עם בני גילם, עם בני המשפחה המבוגרים והצעירים, והמסגרות החינוכיות. ילדים רגישים יהיו מושפעים יותר מהמתרחש סביבם ובתוכם. יש משמעות רבה לעולמם הפנימי העשיר, ולעתים סוער שלא תמיד גלוי או מובן לנו.
מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי?
לרוב מבחינים שיש לילד קושי כאשר יש עיכוב התפתחותי או שינוי התנהגותי. אולם גם אירועי חיים כמו גירושין, התחלה של מסגרת חדשה או מעבר דירה, עלולים לגרום לקשיים באופן נקודתי שכדאי לתת להם מענה.
שינויים התנהגותיים אצל ילדים הם נורות אזהרה עבור ההורים, לדוגמה כאשר הם הופכים שקטים ומופנמים, או כאשר יש התפרצויות זעם לא מוסברות, ירידה משמעותית בציונים או בחשק ללכת לבית הספר, הסתגרות חברתית ועוד. שינויים אלה ואחרים יכולים להעיד על כך שהילד נמצא במצוקה וכדאי לפנות לייעוץ.
טיפול בילדים הוא נושא שמקבל כיום יותר תשומת לב, מאחר שהורים מבינים שהם וילדיהם יכולים לקבל עזרה בהתמודדות עם קשיים שהם נתקלים בהם, בבית, ומחוצה לו. כשמדובר בילדים, במקרים רבים מדובר על בעיות שנובעות מחיי היום יום ועם הנחיה נכונה יכולה להיות הקלה משמעותית בקשיים ואף פתרון שלהן.
הטיפול מלווה בהדרכת הורים ובקשר עם המסגרות החינוכיות הרלוונטיות.
הטיפול בגיל הרך מתבצע באופן פרטני או בשיטה הדיאדית, שהיא טיפול משולב של הורה וילד.
עבודה פסיכולוגית טיפולית עם ילדים ובעיקר כאשר מדובר על הגיל הרך שונה מעבודה עם מבוגרים מאחר שהכלי העיקרי בעבודה עם מבוגרים הוא שיחה. לעומת זאת הדרך לעבוד עם ילדים תיעשה בצורות אחרות, כמו משחק, ציור, סיפורים, ויצירה. כמו בכל טיפול פסיכולוגי, הדבר החשוב הוא היכולת להתאים את אופן הטיפול לאופי ולצרכי המטופלים, מבוגרים וילדים כאחד.
בני נוער וצעירים
תקופת גיל ההתבגרות, בה הופכים מילדים לבני נוער ומבני נוער לצעירים, היא תקופה של שינויים דרמטיים מבחינה פיזית ונפשית. הגוף הילדי המשתנה מעורר מצד אחד התרגשות ורצון להתפתח, ומאידך, יכולה לעלות מבוכה ואף זרות אל מול הגוף החדש. הרבה מהמידע מגיע אל הצעירים ממקורות בעייתיים כמו רשת האינטרנט, רשתות חברתיות או חברים. בנוסף להתמודדות עם הגוף, עולות גם משימות התפתחותיות רגשיות וחברתיות. ישנה שאיפה לעצמאות, להגדרה עצמית ולהתנסויות חדשות אך לא תמיד זה נעשה בצורה מבוקרת ושמורה.
מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי?
חשוב שההורים יהיו ערניים בתקופת גיל ההתבגרות של ילדיהם לשינויים התנהגותיים כמו חוסר רצון ללכת לבית ספר, התבודדות חברתית, ירידה בציונים, התפרצויות זעם ותנודות במצב הרוח. כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כדי להבין האם מדובר בהתנהגות נורמטיבית האופיינית לגיל ההתבגרות או במצב שמעיד על מצוקה רגשית. זאת כדי לא להגיע למקומות קיצוניים ולהתנהגות שעלולה לסכן את בני הנוער כמו צריכת אלכוהול וסמים, התנהגות מינית לא מותאמת או התמכרויות למסכים.
מעבר לטיפול הממוקד בילדיכם, בגיל ההתבגרות חשוב לייצר מרחב של תקשורת בין הילדים להורים. תקשורת מאפשרת בתוך המשפחה היא הבסיס ליחסים בריאים. בעיקר בגיל ההתבגרות, שבו באופן טבעי יש מתיחות בין ההורים לילדים, מאחר שחלק מהמטלה ההתפתחותית של גיל הנעורים היא לצאת לעצמאות ולגלות את העצמי.
בני נוער להט"בים - גיבוש הזהות המינית הוא אחד האתגרים הגדולים של גיל הנעורים. תחושה של משיכה לבני המין שלך מעלה אתגר גדול עוד יותר בגיבוש הזהות המינית. אל מול המחשבה שאולי אני אחר ושונה, עלולות לעלות תחושות של בושה ואשמה, פחד מפני גילוי וחשיפה אל מול סקרנות ורצון להיות נאמנים לעצמנו.
מהצד השני, גם להורים יש התמודדויות לא פשוטות. ההורים עלולים לחוות אשמה, "האם זה קרה בגללי?" בושה ומבוכה מול הסביבה והיציאה שלהם מהארון, כהורים. פחד ודאגה לילדים מפני ההתמודדויות שיעמדו בפניהם אל מול החברה ובעתיד בהקמת משפחה חד מינית.
