על התמכרות של נער למסכים, והורים שלא מוותרים עליו

בחנוכה מדברים על גבורה, אני רוצה להציע נקודת מבט נוספת על גבורה.

הורים לילד בן 16, חברותי וחכם, שהגיעו להדרכת הורים בעקבות שינוי דרמטי בהתנהגות של הבן שלהם. מבירור משותף עלה שהילד הלך לאיבוד במרחבי הרשת.

זה התחיל במשחקים כשהיה זמן, אחר כך הוא קיבל במתנה מחשב עוצמתי, הפך ל"גיימר" ונכנס עמוק לתוך עולם משחקי המחשב. לאט לאט איבד עניין בכל מה שקורה מחוץ לו. הוא הפסיק לבוא לשולחן לארוחת ערב, לפגוש חברים, וגם הציונים התחילו לרדת. גם כשלא היה מול המחשב, זה היה רק פיזית, המחשבות שלו היו במשחק, כי המוח התמכר לגירויים שהמשחקים המהירים האלה מספקים. הוא נעשה עצבני וחסר סבלנות, פחות מדבר, ופחות יוצר קשר עין.

הרשת היא התמכרות לא פחות חמורה מסמים ואלכוהול וההורים הבינו את זה והחליטו להילחם על הילד שלהם. ביחד עם פסיכולוג הם התחילו תהליך של התנתקות מהמחשב ומשאר המסכים שהפרידו בינם ובין הילד שלהם. הם היו צריכים להתמודד עם הכעס והכאב שלו בתוך תהליך של גמילה אמתית, כולל התקפי זעם והשתוללויות.

הדרך עוד ארוכה, ובכל יום ההורים בוחרים מחדש שלא לוותר על הבן שלהם.

אתם הגיבורים שלי!

ליסה.

(חומר נוסף למחשבה- התמכרות למשחקי מחשב והתמכרות למסכים נכנסו לספר ICD-11, קטלוג המחלות של ארגון הבריאות העולמי. לקריאה נוספת לחצו כאן למעבר לכתבה ב -YNET)